פסטיבל הצילום בארל - דרום צרפת. יולי 2023

איך הכל התחיל

למעשה הכל התחיל בקורס של פוטוישראל אותו העביר נתן דביר האגדי (Natan Dvir, מרכז הצילום של יוסטון (HCP). נרשמתי אליו בכלל כי ביטלו לי קורס אחר. הקורס היה ביוני 22, ונתן פוצץ לנו את המוח עם מיליון רעיונות וגישות ומחשבות - איך ומה לעשות עם האמנות שלנו מחוץ לביצה הארץ-ישראלית. נתן הוא באמת אלוף, יש לו ידע עצום וגם המון נסיון והוא מרעיף בשפע ובנדיבות.

אחד התוצרים שלי המקורס (סה"כ שלושה מפגשים) היה האתר הזה לאמנות שהקמתי לעצמי: www.talnahoum.com מתוך הבנה או מחשבה שיום אחד יהיה לו שימוש.

לאחר הקורס הבנות החליטו שנוסעים לארל בדרום צרפת, שריינו וילה בבוקינג והודיעו לי: "יש לך חדר". אני באופיי לא קובעת דברים לשנה מראש, אבל זרמתי ומפה לשם הרעיון התגבש, קנינו כרטיסי טיסה, צרפנו גם את רבקה לחבורה והחגיגה החלה קורמת עוד וגידים.

בצילום למעלה מתוך התערוכה של הזוכה לשנת 2022 Yohanne Lamoulère - The River's children

בתמונה כאן: ארבע בנות חמודות שלא האמינו שיגיעו לארל כל כך מהר :)

מה יש בארל ולמה דווקא לשם

מעבר לפסטיבל ענק ופשוט מ-ה-מ-ם לצילום המתקיים בארל מדי שנה (ארחיב עליו מטה בהמשך הבלוג), יש עוד דבר שלא שמעתי עליו לפני כן שנקרא Photo Folio Review. אולם גדול שבו הרבה שולחנות וספידייטינג של 20 דקות עם מיטב אנשי המקצוע בתחום הצילום מהעולם כולו. משלמים מראש, קובעים פגישות ואתם יכולים למצוא את עצמכם מעבירים 20 דקות עם גלריסטית מפריז, קבוצת קואופרטיב מגרמניה, מנהל פסטיבל מאוסטרליה או עורכת מגזין אמנות נחשב בהולנד. מה מראים להם? זה כבר סיפור אחר לגמרי..

איך זה עובד

ראשית כל אחד צריך להבין מה המטרה שלו בפגישות הללו. אני חייבת לציין שלא ממש היו לי תוכניות מרחיקות לכת, רציתי לשמוע ממביני דבר מה הם חושבים על האמנות שלי ולקבל אינפוטים ורעיונות להמשך עבודה. קיבלתי הרבה מעבר לזה. הבנות שבאו איתי לא רצו בהתחלה להגיע עם תיק עבודות אבל לאחר עבודת שכנוע של נתן ושלי - כולן באו לפגישות וקיבלו פידבקים מרגשים! כך שהיינו בחוויה המטורפת הזאת יחד. כמובן שגם נעזרנו בנתן, בליווי סופר מקצועי ומפרגן.

ככה נראה שולחן אחרי שפרד Fred BOUCHER עבר על העבודות שלי ובחר חמש שהן הטובות ביותר בעיניו כסדרה:

מה להכין מראש

קודם כל צריך להכין את האמנות. לבחור סדרות של עבודות, בכמות הגיונית, להדפיס בגודל הנכון בכדי להציג, להכין טקסטים על כל סדרה, להתכונן להשיב על שאלות, להתאמן על האנגלית.. כל ההכנה היא עבודה מטורפת בפני עצמה. התעסקנו בזה בלי סוף בחודשים שקדמו לנסיעה. וכל זה במקביל לחיים הרגילים: עבודה, צילום, יצירה, לימודים, משפחה.. כל אחת והחבילה שלה. היה גם את כל המסביב: עיצוב והדפסה של כרטיסי ביקור, קטלוג קטן שהכנתי ממש ברגע האחרון, מחשבות על כמויות, איך סוחבים הכל לשם..

היה חשוב לבחור בית דפוס נכון לכל משימה. לשמחתי הדפסתי ברע והתמורה והליווי היו מעולים ומכילים. מיותר לציין שהייתי בלחץ אטומי.. זאת היתה הפעם הראשונה שלי בהדפסות האמנות האישית שלי ואני ממש מודה לקרן מרע וללימור על כל הסבלנות.

ההרשמה עצמה

הרגשתי ממש כמו ברכבת הרים. נתן הכין אותנו בצורה מדהימה אבל כל דבר הפתיע מחדש. היינו צריכות להכיר את כל המומחים אשר מגיעים לתת משוב, רשימה מפוארת של 160 א.נשים. מתוכם לבחון אחד אחד, לבחור ולדרג לפי מה שנראה לנו נכון ומתאים לעבודות שלנו. ההרשמה נפתחה ברגע אחד לכל העולם ואשתו, האתר כמובן קרס מספר פעמים, ואנחנו ניסינו את מזלנו לתפוס את אלה שהיו נחשקים ביותר בעינינו כדי להיפגש עמם ולהראות להם את העבודות שלנו.

קבעתי 15 פגישות OMG!!!! המון!!! אבל החלטתי ללכת על זה עד הסוף..

היציאה למסע

הנסיעה עוברת דרך מרסיי, היינו יחד 4 נשים חברות אז היינו women power. זה היה מרגש מאד! כבר ביום הנחיתה נתן דביר הזמין אותנו לפגישות בערב, יחד עם אן Anne Leighton Massoni (מנהלת ואוצרת של מרכז יוסטון לצילום (HCP) בטקסס) ומשה Moshe Rosenzveig (מייסד ומנהל קריאייטיב של פסטיבל Head On Photo באוסטרליה). התרגשתי בטירוף! עד כדי כך שבקושי הצלחתי לדבר. הפגישות אתם נתנו הרבה תמיכה וגם עשו לי קצת סדר בסדרות הצילומים. הם עברו איתי על העבודות ועזרו לי לסדר אותן, ובעיקר עודדו ואמרו במה להתמקד בפגישות. נתנו הרבה אינפוטים של מה יכול להיות ואיך לראות את הדברים.. הפגישה הרגישה ממש כמו מלאך שומר. גם היין עזר :)

הוידאו מתוך התערוכה Scrapbooks - Inside the imagination of filmmakers

ואז הגיע הרגע

מודה שלא ממש הצלחתי לישון מרוב לחץ. אבל הפגישות עפו! חלק מהמומחים מאד אהבו, צילמו, ביקשו להיות בקשר. זה היה מאד מפרגן! חלק לא הבינו או פחות התחברו. חלק היו פרווה. מכולם ביקשתי פידבקים, וקיבלתי המוןןןןן חומרים לעבוד אתם הלאה. זה ממש פתח לי את הראש וקיבלתי המון רעיונות של מה אפשרי. הבאתי איתי 3 סדרות, חלק התחברו לסדרת הסבתות, חלק לסדרת הנשים שצילמתי השנה בבתים לפני הריסה וחלק לסדרה של הצילומים בבית סבי וסבתי בתקופת הקורונה (שזאת למעשה הסדרה המגובשת הראשונה שלי..). חלק מאד התלהבו מהקטלוג וממש שמחתי שהכנתי אותו.

מה שקורה בארל נשאר בארל..

מעבר לפגישות היו תערוכות מטורפות לראות, שישה ימים ולא הספקתי לראות את כולן!!! קנינו כרטיס שמקנה כניסה לכל התערוכות, והן היו במתחמים שונים, בנושאים שונים ומגוונים, החל מ.. ועד.. האוצרות היתה מדהימה, התליה והפריסה של התערוכות בחללים השונים (בספריה, בפארק, בקתדרלות, בבריכה, באולמות שונים, ברחובות וכיד הדמיון) היו מפתיעים ולא שגרתיים. אני מודה שלא צפיתי את זה. ביום השישי אני ורבקה כבר המשכנו לפריז ויכול להיות שאם היינו מודעות לגודל המאורע היינו מאריכות את שהותנו בארל. בנוסף האווירה כולה במקום היתה גדושת מינגלינג ואלכוהול. מסיבות מגניבות בערב, המוני אנשים ברחובות בפתיחות של גלריות ותערוכות, מסיבות בריכה לעידוד היכרויות ויצירת קשרים בינלאומיים. אפילו יצרנו כמה קשרים חדשים ומעניינים, בעיקר היה פאן ומצחיק ומאד נהננו מכל החוויה.

חיי הלילה בארל

ארל שהיא כנראה עיירה מנומנמת במהלך ימות השנה, מתפוצצת מחגיגות בשבוע של פתיחת הפסטיבל. ומה זה אומר? אין ספור גלריות עם פתיחות משוגעות, כל חנות הופכת להיות גלריה ומציגה צילומים, התערוכות עצמן פתוחות גם בלילות ומארחות דיג'יי מכל הסוגים, בכל פינה יש מסיבה, בכל בריכה יש מסיבה, בכל מסיבה יש המון יין... הרחובות הומים, א.נשים זקנים וטף מפזזים בכל קרן רחוב ויש גם מסיבות סודיות (שנתן גילה לנו.. כי רק הוא יודע).. בקיצור אין רגע דל, ואין לדעת מה מסתתר מאחורי הפינה הבאה. fun fun fun

תערוכות בארל

צרפתי לכאן קומץ מתוך העושר המטורף של התערוכות שהוצגו שם השנה. אגב כל התערוכות עדיין מוצגות שם (עד ספטמבר 23) כך שאם אתם נוסעים לדרום צרפת שווה ממש לפנות כמה שעות ולבחור בפינצטה אחת או שתיים מהתערוכות הרבות שמציגות שם..